<h1>פירוש רשב"ם — ע"ז</h1>
<h2>דף נו:</h2>
[ע"ז ס"ג ע"א] הא איתיה בעיניה. וחייל עליה איסור אתנן, ואין בה קדושה (כלום) [כלל]. הקריבתו פשיט[א] ליה. ובמאי דפשיטא ליה מתרץ לברייתא. עיקר שכר אתנן שאסרה תורה, כגון דיהיב לה בשעת ביאה (ודכי יהב לה) או כל זמן שעסוקים באותו ענין. מפי רבי. והא מחסרא משיכה. לא עשתה בו [משיכה] בשעת ביאה. וכי יהיב לה לאחר זמן לאו אתנן [הוא]. בזונה גויה. ובת איתויי קרבן היא, דאמר מר [חולין י"ג ע"ב] איש איש לרבות את הגוים שנודרים [נדרים] ונדבות כישראל. אי נמי כגון שנתנתו או שמסרתו לישראל, ואתנן אינו יוצא מידי איסורו לעולם. דלא קניא במשיכה. כלומר אין קנייתה על ידי משיכה, אלא במתן מעות דלא במשיכה. הילכ' זונה גויה כי בא עליה והתנה עמה טלה זה בהכי, קניא ליה ואע"ג דלא משכח. ולכי יהיב לה לאחר זמן, אתנן הוא ואסור. אבל זונה ישראלית לא קניא בביאה אלא במשיכה. דאין ישראל קונה בנתינת מעות אלא במשיכה.
